חמישה דברים שכדאי לדעת על אנרגיה סולארית קהילתית

ספטמבר 1, 2022 מערכת הפורום הישראלי לאנרגיה

4 דקות קריאה
אנרגיה קהילתית נתפסת כמודל לשוק האנרגיה העתידי בעולם. בפוסט זה תוכלו לקרוא מהי אנרגיה קהילתית ובאמצעות דוגמאות מתחום האנרגיה הסולארית הקהילתית תוכלו להבין מדוע היא נתפסת כמודל פופולרי בעולם למשק אנרגיה מתקדם.

ביום ראשון ה-14 באוגוסט דווח בכל מקור אפשרי שסוף סוף התקבל אישור הסנאט האמריקאי לתקציב שהשגתו היתה סיפור מתח או דרמה בפני עצמהה: IRA – Inflation Reduction Act (החקיקה להורדת האינפלציה). ה IRA הוא ספר חוקים בעל 730 עמודים וכולל הטבות מס ותמריצים לטובת תעשיית האנרגיה. שוויו הכולל של התקציב: 370 מיליארד דולר לעשור הקרוב. אז מה כולל החוק הזה שמשפיע ישירות על תחום האנרגיה – ננסה לעשות קצת סדר: 30% הנחה במס הכנסה על השקעה באנרגיה סולארית (עליה מ26%), הטבות על פאנלים בייצור מקומי, הטבות שכר לעובדי התעשיה ועוד. אבל הנושא שמעניין אותנו בפורום הישראלי לאנרגיה יותר מכל ומקבל תשומת לב משמעותית בחוק האמריקאי שאך נחתם הוא מתן התמריצים לאנרגיה סולארית קהילתית. כאן החוק מפתיע בנדיבותו ויכול להגיע לעד 60% הנחה במס הכנסה לאזרחי ארה"ב שישתמשו באנרגיה סולארית קהילתית! בישראל ככל הידוע לנו חוק כה נדיב עדיין אינו בתכנון הממשלה (שכיום בעיקר מייצרת אתגרים לאזרחיה ולחברות האנרגיה המתחדשת). אנו מקוות כי רוח החוק האמריקאי תאומץ במהרה גם פה. אך מהי בעצם אנרגיה קהילתית? בתמצית, ישנם חמישה דברים שכדאי לכל אזרח.ית, נציג.ת רשות מקומית ומחוקק.ת ישראלי.ת לדעת על כך:

1. מהי אנרגיה קהילתית?

ההגדרה לאנרגיה קהילתית שבה אנו בפורום הישראלי לאנרגיה משתמשות במדריך לאנרגיה קהילתית היא:

אנרגיה קהילתית מאופיינת במגוון צורות של בעלות מקומית ואזרחית על מיזמי אנרגיה מתחדשת, בהתאם לבעלי העניין המעורבים, זמינות המשאבים והביקוש בקהילה. מיזמים אלו הינם בבעלות חבריהם – אנשים פרטיים, התאגדויות קהילתיות, עסקים קטנים והשלטון המקומי. בעלי עניין נוספים כגון קרנות פרטיות/ציבוריות עשויות אף הן לקחת חלק במיזם. הרווחים במיזמים אלה מופנים לטובת הקהילה. מיזמים חברתיים-כלכליים אלה מקדמים ביזור של משק החשמל, שוויון וחוסן אנרגטי ושליטה מקומית.

דוגמא למיזם אנרגיה סולארית קהילתית: שת״פ בין תושבים ועסקים מקומיים לרכישת מערכת סולארית להפקת אנרגיה באזור גיאוגרפי. שכנים בבית משותף או תושבי שכונה ביישוב/עיר שרוצים להקים תשתית משותפת להפקת אנרגיה משטח הגג יקימו מיזם אנרגיה קהילתי.

2. מהם היתרונות במודל אנרגיה קהילתית?

היתרונות מתחילים בהיבטים כלכליים וממשיכים בהיבטים ביטחוניים, חברתיים וסביבתיים:

בהיבט הכלכלי: פוטנציאל לרווח מהעברת עודפי הייצור של המערכת אל רשת החשמל המרכזית והעלאת ערך הנכסים.
בהיבט הביטחוני: חוסן ועצמאות אנרגטיים במקרי אסון או עקב תקלות חוזרות ברשת החשמל המרכזית.
בהיבט החברתי: חיזוק החוסן הקהילתי ויצירת תעסוקה מקומית.
בהיבט הסביבתי: הפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר וצמצום ייצור סולארי בשטחים פתוחים החיוניים כל כך למדינת ישראל.

3. איך זה עובד?

ישנם מודלים שונים להתאגדות לצורך הפקת אנרגיה קהילתית. במדריך מפורטים כמה מהמודלים הנפוצים בישראל:

אנרגיה קהילתית בהובלת הרשות המקומית
אנרגיה קהילתית ברמת היישוב או הקיבוץ
אנרגיה קהילתית לבתים פרטיים באמצעות קבוצות רכישה
אנרגיה קהילתית במסגרת מוסדות ציבוריים
וכמובן – אנרגיה קהילתית לבתים משותפים. במודל זה מתמקדת כיום עמותת הפורום הישראלי לאנרגיה.

בניין משותף מאוגד באמצעות ועד בית (נציג הדיירים). בניין כזה יכול להוות קהילה מקומית לצורך הפקת אנרגיה סולארית קהילתית מהגג. הגג הוא רכושם המשותף של בעלי הדירות בבניין. הקהילה מחליטה לנצל את הגג המשותף לטובת הפקת אנרגיה מתחדשת ויצירת רווחים עבורה.

4. כיצד מממנים את זה?

ההשקעה הכספית הראשונית לצורך הקמת מיזם תלויה בגודל הגג. הסכום ינוע בין עשרות- למאות אלפי שקלים. למשל מערכת סולארית (כולל התקנה) על גג של 300 מ"ר תעלה 150 אלף ש"ח, והרווח השנתי מהייצור הסולארי יהיה 24 אלף ש"ח. החזר על ההשקעה הראשונית מתקבל אם כך לאחר כ-6 שנים של שימוש במערכת. הדרך הפשוטה ביותר ביותר לממן מערכת סולארית שכזו היא לתת לאחרים לממן אותה. במילים אחרות – השכרת הגג לחברת התקנה שתדאג לאישורים, למימון ולתחזוקה, ובתמורה – קבלת חלק מהרווחים (20-50%). שתי אפשרויות מימון נוספות יכולות להיות הלוואה בנקאית או מודל של Transfer-Operate-Build – BOT. במודל זה ארגון (יזם פרטי/קרן פילנתרופית) יממן את המיזם ויקבל את ההכנסות עד להחזרת החוב. לאחר סיום תשלום החוב ההכנסות יגיעו לחברי הקהילה וגם הבעלות על המערכת תעבור אליהם.

5. כמה זה פופולרי?

ברחבי העולם אנרגיה מתחדשת קהילתית הינה מודל נפוץ ומשמעותי ביותר במשק האנרגיה, ובאיחוד האירופאי מתכננים חקיקה ייעודית כדי לקדם אותה. בברלין למשל, ב-2021 נחקק חוק המחייב התקנת מערכת סולארית על לפחות 30% משטח הגג בבניינים חדשים החל משנת 2023, והחוק אף מגדיר קנסות לאלה שיתעכבו בהטמעתו. באוסטרליה שהתחייבה לסיים עד 2050 עם תעשיית הפחם המשגשגת שלה, מאות פרויקטים של אנרגיה קהילתית נמצאים בשלבים שונים. בארה״ב שם מיושמים פרויקטים של אנרגיה קהילתית ב-40 מדינות. למשל בטקסס, מדינת הנפט והקידוחים, פורחת תעשייה סולארית קהילתית שמצילה את המדינה מנפילות חשמל בשעות השיא ומאפשרת לתושבים חוסן אנרגטי. גם בישראל ישנם עשרות ישובים וקיבוצים שיישמו שימוש באנרגיה קהילתית, מצפון (לדוגמא מושב תמרת) ועד דרום, וכעת הגיעה שעתם של הבניינים המשותפים אשר יכולים להוות יחד תחנת כוח עם פוטנציאל ייצור של 20% מצרכי החשמל של מדינת ישראל (על פי דוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2020). לסיכום, אנרגיה קהילתית היא מבנה משק האנרגיה המועדף בעולם ולשם מכוונת המדיניות האמריקאית, האוסטרלית והאירופאית. אנו בפורום הישראלי לאנרגיה מובילות את חזון האנרגיה הקהילתית בישראל ומזמינות אתכם לקחת חלק. אז היכן תוכלו למצוא את המידע השימושי ביותר על אנרגיה סולארית קהילתית ואיך מתקדמים מכאן? למעוניינים ביוזמת פרויקט אנרגיה סולארית בבניין/בשכונת המגורים שלכם – פנו אלינו בטופס המצורף כאן למטה. נשמח לחזור עם פרטים וללוות אתכם בפרויקט אנרגיה סולארית קהילתית משתלם וירוק לכם ולקהילה שלכם.