יש לכם שאלה? רוב הסיכויים שתמצאו כאן את התשובה...

נושאים טכניים

הממיר כשמו כן הוא – ממיר את זרם החשמל מזרם DC שמייצרים הפאנלים לזרם AC לצורך הזרמתו לרשת החשמל. הנחיות הבטיחות מחייבות כי הוא יותקן לפחות 50 ס"מ מעל פני השטח ויאפשר גישה בעמידה זקופה וכן כי יותקן באופן שמרחיק אותו ממקום שבואנשים שוהים דרך קבע – בדיוק כמו ארון חשמל. הממיר יכול להיות מותקן בתוך מבנה או בחוץ.

אכן בחלק מהפאנלים הסולאריים יש מתכות כבדות כמו קדמיום טלורייד אך אין פליטה שלהן לאורך חיי המערכת (הסוגיה הזו רלוונטית בתהליך המחזור של הפאנלים, בדומה לסוללות). מבדיקה שערכנו מול יבואני הפאנלים שפועלים בישראל למעשה הפאנלים שמיובאים לארץ משתמשים בטכנולוגיית monocristaline אשר היא נטולת מתכות כבדות. לקריאה נוספת לגבי הבטיחות של מקורות האנרגיה השונים: https://ourworldindata.org/safest-sources-of-energy

במערכת הסולארית ישנם שני סוגי כבילה – כבילת DC המחברת את הפאנלים לממיר, וכבילת AC המחברת את הממיר לארון החשמל. במידת האפשר עדיף כי כבלים אלה יעברו בתעלות נסתרות מהעין שיוכנו מראש. במקרים בהם תעלות  אלו לא הוכנו מראש הדבר מצריך קידוח המייקר את ההתקנה, ולכן הפתרון הנפוץ   יותר הוא להעבירם על פני הקירות החיצוניים של הבית. במקרה כזה כבלים אלה צריכים להיות מוגנים בתעלות יעודיות מטעמי בטיחות ואסתטיקה.

התשובה הקצרה היא שבהתקנה נכונה – אין סכנה כזו. התשובה הארוכה היא כזו: הקרינה מכונה קרינת ELF או בשמה המלא קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מסוג תדרים נמוכים מאוד (Extremely Low Frequency – ELF), והיא נפלטת רק מהממיר ומעט מכבלי הAC.
מכבלי ה DC או הפאנלים עצמם אין קרינה אלקטרומגנטית. כל מכשיר חשמלי שזורם בו חשמל AC מייצר קרינה כזו, אבל רק בקרבת המכשיר. למה? כי קרינה זו דועכת כפונקציה של המרחק בריבוע, ולכן הרחקת מקור הקרינה מאיזור בו שוהים דרך קבע מהווה הפתרון היעיל והטוב ביותר. רמות הקרינה מושפעות גם מהספק הממיר (כלומר "כמות החשמל" שעוברת בו), אך בסדרי גודל של מערכות ביתיות הקרינה לרוב נמוכה. עם זאת, עפ"י עקרון הזהירות המונעת, המשרד להגנת הסביבה קבע לשם בטיחות מקסימלית כי יש להתקין ממירים ביתיים לפחות 0.5 מטר ממקום בו אנשים שוהים דרך קבע, כאשר במערכות גדולות יותר (עד 1 מגהוואט) הדרישה היא להרחיק עד 4 מטרים. הקרינה מכבלי הAC נמוכה משמעותית מהממיר ובכל זאת לפי הנחיות הבטיחות יש להתקינם 0.5 מ' ממקום שבו שוהים בני אדם שהיית קבע. בפועל זה אומר שכדאי להתקין את הממיר מעל אזורים כגון מסדרונות, חדרי מדרגות, מחסנים וכדומה. קראו פוסט מפורט כאן.

במקרה כזה הממיר מנתק את זרם החשמל מטעמי בטיחות משום שבמצב כזה לא ניתן להזרים את החשמל לרשת. קיימות מערכות עם ממירים מסוג "היברידי" שבמקרה כזה יכולות לנתב את החשמל לצריכת הבניין או הבית, והם לרוב מותקנים יחד עם מערכות אגירה או בהכנה למערכת אגירה שתותקן בעתיד.

גם במקרה כזה הממיר מנתק את זרם החשמל וזאת כדי למנוע סכנת התחשמלות ללוחמי האש.

התחזוקה השוטפת היחידה שנדרשת היא ניקוי הפאנלים במים רכים (שלא מייצרים אבנית) באופן תקופתי שכן לכלוך פוגע בתפוקת הפאנלים כי חוסם את האור. יש לעשות זאת 3-4 פעמים בשנה, בקיץ יותר מאשר בחורף (אז גם הגשם תורם לניקיון הפאנלים…). ניתן לעשות זאת במספר דרכים:

    • מערכת שטיפה אוטומטית – אותה עדיף להתקין יחד עם המערכת הסולארית.
    • מערכת שטיפה ידנית עם מיכל מים רכים וצינור שמתחבר למברשת יעודית שמתיזה
      מים רכים וגורפת אותם
    • דלי/צינור ומגב רגילים שיש בכל בית – כל עוד מקפידים להשתמש במים רכים כמובן
      – לשם כך יש לחבר מסנן אבנית לברז שאליו מחובר הצינור.

ניתן לעשות זאת באופן עצמאי או להיעזר בשירותיה של חברה שעוסקת בתחזוקת מערכות סולאריות. חלק מחברות ההתקנה הסולאריות מציעות שירות כזה.

הניטור של ביצועי המערכת מתבצע באופן שוטף באפליקציה ייעודית המחוברת לממיר. כך ניתן לזהות פאנלים שהייצור שלהם נמוך יותר משמעותית או שלא מייצרים כלל מה שאומר שמשהו לא תקין. במידה ונמצאה תקלה יש לפנות לחברת ההתקנה במהלך תקופת האחריות וליבואן/יצרן הציוד לאחריה.
בשנים הראשונות לחיי מערכת התקלות מטופלות במסגרת האחריות של החברה המתקינה, ואח"כ מול יצרן/יבואן לפי תנאי אחריות. מעבר לזה חח"י דורשת ביקורת כל 5 שנים לוודא את תקינות המערכת, וניתן לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר (כל 1-2 לבחון את תקינות מערכת החשמל והקונסטרוקציה).

הפאנלים מייצרים חשמל בזרם ישיר (Direct Current – DC), במתח של 12 וולט, וכיוון
שרשת החשמל שלנו מוליכה חשמל בצורה אחרת – בזרם חילופין (Alternate Current –
AC) במתח של 220 וולט, נדרש הממיר. ההספק המותקן בDC מתייחס לכמות המקסימלית
של חשמל DC שפאנלים יכולים לייצר תחת תנאים אופטימליים, אבל נדיר שאלה מתקיימים
ולכן רוב הזמן הם מייצרים פחות.
מסיבה זו פעמים רבות ההספק של הממיר בAC הוא נמוך יותר וכמות החשמל שעוברת בו היא זו שעליה מקבלים תשלום מחברת חשמל. ולכן יש לקחת את הספק המקסימלי של הממיר בחישובי תפוקה והכנסה. זה משמעותי במיוחד במקרים שבהם הספק זה יהיה נמוך יותר מזה המקסימלי של הפאנלים ולכן חלק מהזמן הממיר יהיה בעומס מעל 100% (זה אפשרי ותקין כל עוד עומדים בהנחיות היצרן לגבי % העמסת יתר מקסימלי).

הצללה בחלק ניכר משעות האור פוגעת משמעותית בתפוקת הפאנלים ולכן אין טעם להתקין
פאנלים באזורים שמוצללים בצורה כזו. עבור בתים/בניינים נמוכים כדאי לבדוק אם צפויה בעיית הצללה עתידית במידה וצפויה בנייה גבוהה בקרבת מקום (ניתן לעשות זאת מול המועצה המקומית לתכנון ובנייה).

במערכות ביתיות עד 15 ק"ו מתקינים מונה דו-כיווני – במקום המונה הרגיל שסופר רק צריכה המונה הזה סופר גם צריכה וגם ייצור. מונה ייצור נפרד הוא רלוונטי למערכות גדולות יותר וגם למקרים שבהם הבעלים של מונה הצריכה והבעלים של מונה הייצור הם גורמים שונים.

הפאנלים מחוברים לגג בשתי שיטות: בגג רעפים הפאנלים מוצמדים לגג בעזרת וויםשנתלים על המסגרת של גג הרעפים. בגג שטוח הפאנלים  מורכבים על קונסטרוקציה בצורת משולש ממתכת, שמרימה את הפאנלים בזווית של 15 מעלות לדרום כך שהם גם יהיו בזווית טובה אל מול השמש וגם לא ייצרו הצללה אחד על השני (לכן מותקנים במרחקים של כ50 ס"מ אחד מהשני). הקונסטרוקציה מעוגנת לגג בעזרת משקולות מבטון.
במקרים של קרבה למעקה גבוה יש אפשרות להגביה את הקונסטרוציה ובכל מקרה יש לקבל חוו"ד של קונסטרוקטור לוודא שהמשקל הכולל של המערכת מספק יציבות למול עצמת הרוחות האופייניות לאזור.

בגג רעפים שלמות הרעפים והנחתם בצורה תקינה כך שלא יהיו ביניהם רווחים היא שמבטיחה את אטימות הגג, ולכן יש לעשות בדיקה שכל הרעפים שלמים ומונחים היטב לפני ההתקנה (גם אם אין נזילות). בגג בטון שהוא לרוב שטוח שיטת האיטום הנפוצה ביותר היא בעזרת יריעות ביטומניות (אחריות ל7-10 שנים). חשוב לצייו כי עקרונית ניתן לבצע עבודות תחזוקה באיטום קיים (אטימת סדקים וכו') ללא הזזת הפאנלים לאחר שהותקנו ועצם
העובדה שהפנאלים מסוככים על האיטום מפני השמש מאריכה את חייו. אם יש צורך בהחלפת האיטום כולו זה מצריך את פינוי הגג ולכן עדיף לעשות זאת טרם הנחת המערכת משום שלהזזת הפאנלים יש עלויות ושווה לשקול לעשות זאת גם כצעד מונע, אם האיטום הקיים מתקרב לסוף חייו (וכמובן אם יש בו סדקים שמייצרים נזילות…).

בעיקרון כן, אבל ללא הגדלת חיבור לתלת פאזי מינימלי של 3X25 ניתן לעשות מערכת קטנה מאוד – עד 5 ק"ו. הכלכליות של מערכת כה קטנה היא נמוכה ולכן במקרה כזה מומלץ לשקול הגדלת חיבור שתאפשר הקמת מערכת גדולה יותר.

הן אמינות מאוד! עדות לכך היא שיצרניות הפאנלים המובילות נותנות אחריות לתפוקה למשך 25 שנה וחלקן אף יותר. כלומר – הן מתחייבות כי במשך זמן זה התפוקה לא תרד מתחת לרף מסוים (לפי 0.5% בשנה).  בנוסף יש גם אחריות לשבר ל10 שנים. גם הממירים הסולאריים מגיעים עם אחריות ל10 שנים. 

בירוקרטיה ורגולציה

לא. להקמת גגות סולאריים קטנים (הכוונה לגודל המקובל במגזר הביתי) אין צורך בהיתר בנייה, יש רק צורך להודיע לועדה המקומית לתכנון ובנייה על כך שהמערכת הסולארית הוקמה. חברת ההתקנה עושה זאת כחלק מהשירות.

עקרונית כן. הבניין/בית חייב להיות בנוי כחוק וללא חריגות בנייה, ולכל בית כזה צריך להיות טופס 4. במקרה שאין טופס כזה כמו למשל אם מדובר בבניינים מאד ישנים שהוקמו לפני 1965 (חוק התכנון והבנייה משנה זו), ויש לו חיבור חשמל תקני – לא חייבים להציג טופס 4, מתוך הנחה שמה שטופס אמור להעיד לגביו (שהמבנה בטוח למגורים) מתקיים לאור קיומו של חיבור חשמל חוקי. 

קיימות שתי שיטות התחשבנות: שיטת הזרמה – החשמל המיוצר על הגג מגיע ישירות למכשירי החשמל המופעלים בזמן הייצור (לשמל שימוש במעלית) ולא נספר במונה. החשמל העודף (כל מה שמיוצר ולא נצרך באותו רגע) מוזרם מארון החשמל החוצה לרשת החשמל, נספר בשעון החשמל ונזקף לזכות בעל המערכת. שיטת הייצור – יש ניתוק מוחלט בין הצריכה לייצור. כל החשמל המיוצר זורם דרך שעון הייצור לרשת החשמל ונזקף לזכות בעל המערכת, ללא קשר לצריכה בבניין/בית. אחת לתקופת חשבון חברת החשמל תשלם לבעל המערכת כל הקוט"ש שיוצרו באותה תקופת חשבון. זה ההסדר העדיף במסגרת הסדר השכרה/BOT – החברה הסולארית תוכל להתקין מונה ייצור נפרד ואז כל ההתחשבנות תהיה בין החברה לבין חברת החשמל. 

את הכספים מחברת חשמל ניתן לקבל בהוראת קבע לחשבון הבנק (כך ניתן לעשות גם עבור תשלום של חשבונות חשמל). במידה ואין הוראת קבע הכספים ישולמו בשקים שישלחו בדואר.

לפי תיקון לחוק מכר דירות משנת 1990,לקבלן יש אחריות לעד 7 שנים לאחר מסירת הנכס לקונה לתיקן ליקויים אשר ניתן להוכיח כי הם לא תוצאה של שימוש לא נכון, הזנחה, תחזוקה לקויה או שינוי. תוקף האחריות לאיטום הוא ל4 שנים. חשוב לציין כי לא ניתן לבטל, או לקצר את תקופת האחריות, גם לא בהסכמת הרוכש לותר עליה בחוזה הרכישה! עם זאת, היות והתקנת מערכת סולארית מהווה פרוייקט חיצוני שאינו קשור לעבודות שהקבלן ביצע במסגרת בניית הבניין, הוא לא יכול להיות אחראי לנזק שיכול להיגרם כתוצאה מעבודה כזו. לכן במקרה זה יש לדרוש מהחברה הסולארית המבצעת לתת אחריות לנזק אפשרי שיכול להיגרם לאיטום – בין אם מדובר בהקמת מערכת שהיא בבעלות הבניין ובין אם בבעלות החברה הסולארית בהסדר ליסינג.

זה אפשרי לביצוע רק במערכות שהוקמו לאחר 2018. לרוב מדובר על הגדלת הספק ללא הגדלת החיבור וללא שינוי התעריף. כנ"ל שילוב אגירה למערכות לטובת קבלת "התעריף המשלים" (תעריך מוגדל לפריקת חשמל לרשת בשעות הערב, חובה  לפרוק לפחות 800 קוט"ש לכל 1AC). יש לבחון אם זה יותר משתלם מאשר הקמת מערכת חדשה מאפס באופן הבא: יש לבדוק את הקונסטרוקציה ע"י קונסטרוקטור ובדיקת חשמלאי לעומסים על הכבילה. אפשרי שצריך קונסטרוציה חדשה או רק בדיקה/תיקונים/הוספה ייתכן וצריך להחליף את כל הכבילה או חלק ממנה. רוב הסיכויים שתידרשו להחליף ממיר, אבל אין צורך בהזמנת חיבור מחח"י, וחובה לדווח להם על ההגדלה. אם מחליפים חלק/את כל הפאנלים הישנים מומלץ לחייב לחייב את הקבלן המבצע שייקח אותם או לחלופין אתם יכולים למכור אותם בשוק יד 2 (הם עדיין שווים כסף…בתלות בגילם ומצבם לאור התחזוקה שביצעתם במהלך הזמן שהיו בבעלותכם).

מותר לחבר רק מערכת סולארית אחת בחטיבת קרקע, אלא אם יש הפרדה בין המבנים וגם הפרדה ב-ח.פ. בפועל זה אומר שניתן להקים מערכת פרטית עם שמכם כאדם פרטי על הבית ובנוסף ניתן להקים מערכת מסחרית על סככות/ מבנים חלקאיים על שם חברה שיש לה ח.פ.

דברים נוספים שאפשר לעשות במסגרת הפרויקט

ניתן להתקין פאנלים סולארים על גבי פרגולות קיימות או חדשות ללא צורך בהיתר בנייה, כל עוד עומדים בתנאים שמגדירים מהי פרגולה (מה שמבדיל אותה מקירוי) – עד 50 מ"ר או רבע מהשטח עליו היא מוקמת, ו%60 מהגג צריך להיות שקוף. כדאי לקבל אישור קונסטרוקטור לעמידה של הפרגולה בעומס של מערכת סולארית.
לפי תקנות חדשות שיצאו בשנתיים האחרונות, ניתן להקים קירוי סולארי על חנייה אך הדבר דורש קבלת היתר בנייה.
בנוסף, קיימת אפשרות לקרות גם את קירות הבניין בטכנולוגיה שמכונה BIPV ,ויש לקחת בחשבון שנתוני התפוקה וההכנסה יהיו נמוכים יותר בשל זוית שונה של חשיפה לשמש.

מערכות אגירה חשמלית (בטריות) יכולות להשתלב ולאגור את החשמל שמיוצר ע"י המערכת הסולארית, וכך לספק חשמל לשעת חירום (הפסקות חשמל). בניין/בית שיתקין מערכת סולארית+אגירה יוכל להמשיך להפעיל מערכות מסוימות כגון תאורה ומשאבות מים – גם במקרה של הפסקת חשמל (תלוי בגודל המערכת כמובן). כמו כן, המערכת הסולארית תוכל להמשיך לפעול גם אם יש הפסקת חשמל (כיום במקרה של הפסקת חשמל היא מפסיקה לפעול מטעמי בטיחות). עבור מערכות סולאריות קטנות התועלת של אגירה זו היא הגדלת הביטחון האנרגטי בלבד  שכן עלותן גבוהה יחסית. במקרה של מערכת סולארית גדולה ניתן לבחון הקמת מערכת אגירה גדולה (לרוב 100 קוט"ש ומעלה) ולקבל על החשמל שנאגר בה תמורה נוספת (מכונה תעריף משלים). למידע נוסף בנושא ראו כאן

אופן כללי, אין ממש קשר בין תשתיות טעינה לרכב חשמלי למערכת הסולארית, שכן הן יכולות להיות מותקנות באופן נפרד. אולם, עקב הצורך האפשרי להגדלת חיבור החשמל לבניין/בית הן לתשתיות הטעינה והן לפעמים למערכת הסולארית, יש היגיון בחיבור שלהן והתקנה משולבת של מערכות אלו, ואכן יש (אם כי מעט) חברות שמציעות שילוב של המערכות. בעתיד, שילוב של אגירה, טעינה לרכב חשמלי, והבטריה של הרכב עצמו, יחד עם החשמל הסולארי, ישולבו גם ברמה הטכנולוגית ויספקו חלק משמעותי מהחשמל של הבניין/בית.

חישובים כלכליים ומיסוי

את ההכנסה מחשבים שנתית כאשר קודם כל יש לחשב את התפוקה שנתית ע"י הכפלת הספק מותקן בכמות שעות השמש הממוצעות לשנה (כ-1650 בממוצע בישראל) והורדת %5.0 מהתוצאה המתקבלת בשל ירידה בתפוקה החל מהשנה השנייה. הערכת הכנסה שנתית – הכפלת התפוקה בתעריף הרלוונטי לגודל המערכת: 15 הקילוואט הראשונים יקבלו 48 אג' וכל קילוואט נוסף עד 100 יקבל 37 אג' החל מינואר 2026 (יש לעשות ממוצע משוקלל בהתאם לגודל המערכת). ראו פירוט בנושא באתר משרד האנרגיה
חישובים אלה אמורים להופיע בהצעת המחיר שתקבלו מחברת התקנה. יש לציין כי חישובים אלה מהווים הערכות עפ"י נתונים ממוצעים והביצועים בפועל תלויים בכמות שעות השמש בשנה נתונה ובאיכות התחזוקה.

• הזזת דודים ומזגנים במקרה הצורך כדי לפנות מקסימום מקום לפאנלים או תיקון ליקויים
  במידה וישנם
• העברת כבילה מהגג עד לשעון החשמל (המשותף במקרה של בניין) שנמצא לרוב בקומות הנמוכות– האתגר
  גדל ככל שהבניין יותר גבוה יותר. בבית פרטי (עד 3 קומות) לרוב אין תוספת עלות עבור צורך זה. 
• הרמת הפאנלים לגובה רב כרוכה בעלויות נוספות של שימוש במנוף בגובה מתאים
• הגדלת תשתית חשמל במידה שחיבור החשמל אינו גדול מספיק (נדרש תלת פאזי)
• התקנת סולם גישה לממיר – רק במידה ונדרש

כמו בכל פרוייקט צורת המימון המשתלמת ביותר (לרוב) היא מימון עצמי כאשר הדבר אפשרי, משום שהיא מאפשרת לקבל מקסימום הכנסה ומקסימום רווח. במקרים בהם לא ניתן לממן את הפרויקט באופן עצמאי, ניתן לבחור באחת מאפשרויות המימון הבאות:

הלוואה- לפרויקטים של אנרגיה סולארית מובטחת הכנסה קבועה המאפשרת להחזיר את ההלוואה ולכן בנקים נוטים לתת הלוואות למערכות סולאריות בקלות, ובתנאים יחסית טובים, כמובן בהתאם למצב הלקוח. במקרה של בניין משותף רוב הבנקים המסחריים לא מוכנים לתת הלוואה לועדי בתים (משום שאינם מהווים ישות משפטית) ולכן בעלי הדירות צריכים לקחת את חלקם היחסי בהלוואה באופן אישי. 

(Transfer- Operate- Build (BOT – במודל זה חברה סולארית תממן את הפרוייקט, תקבל את ההכנסות בשנים הראשונות עד להחזרת כל החוב (כפי שהוסכם ונחתם בחוזה מראש), ולאחר סיום תשלום החוב ההכנסות והבעלות על המערכת יעברו יגיעו לבעל/י הגג. במקרה של מערכת על 15 ק"ו AC סביר שהחברה תכניס את המערכת למסלול תעריף החזר מהיר, שבו ב5 השנים הראשונות מקבלים תעריף מוגדל (ראו פירוט כאן באתר משרד האנרגיה)

שכירות – אפשרות אחרת היא השכרת הגג לגוף כלשהו (יזם פרטי וכו') אשר דואג לכל המכלול של הפרויקט – הקמה, מימון ותחזוקה, ומשלם דמי שכירות שנעים לרוב בין %40-20 מההכנסות לכל תקופת החוזה עם חח"י ל25 שנה.

ניתן לבטח את המערכת נגד אסונות "לא עלינו" כמו רעידות אדמה בדומה לאופן שבו מבטחים את המבנה של הרכוש המשותף בבניין. במידה וקיים כבר ביטוח מבנה לרכוש המשותף ניתן להוסיף את המערכת אליו. העלות השנתית של החלק של המערכת הסולארית בביטוח כזה היא כ%5.0 משווי המערכת.

עבור יחידים וועדי בתים, קיים בחוק פטור ממס הכנסה עד גובה 27,900 ש"ח לבעלי מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת, ועד 5800 ש"ח בשנה לתגמול עבור השכרת הגג (סכומים אלה משתנים מעת לעת, ראו סכומים עדכניים כאן). בסכום העולה על סכום זה ניתן לבחור בין שני מסלולי מיסוי: 10% לכל ההכנסות מהשקל הראשון או 31% לכל שקל מעל התקרה. בנוסף קיים פטור מניהול פנקסים ורשומות ומהגשת דוח תקופתי בשל עסקאות אלה, ובלבד שבעל המערכת לא היה חייב בהגשת דוח בכל מקרה והסכום השנתי מהכנסה ממכירת חשמללא עולה על זה המוגדר בחוק לעוסק פטור (כ120,000 ש"ח ומתעדכן מעת לעת). במקרה של הכנסה מעל סכום זה יש צורך ברישום כעוסק מורשה.
עבור גג סולארי ופרגולות קיים פטור מהיטל השבחה וגם מתשלום ארנונה לרשות המקומית. בסוף 2021 הפטור מהיטל השבחה הורחב גם ל לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה. הפטור מהיטל השבחה הוארך עד סוף 2028. מתקני אגירה קטנים (עד 600 קוט"ש) הצמודים למערכת סולארית מקבלים פטור, שתקף עד סוף 2030.
באשר לארנונה במקרה זה – כל רשות מקומית מחליטה באופן עצמאי האם לגבות תוספת ארנונה לחניה שעברה קירוי.

זאת שאלה קצת "טריקית" משום שהמונח "משתלם" הוא סובייקטיבי. כל מערכת סולארית תייצר רווח, וככל שהיא גדולה יותר היא תייצר רווח גדול יותר. השאלה היא מה הרווח המינימלי שהייתם רוצים לקבל כדי שתחליטו כי שווה לכם לעשות את הפרוייקט. לכן זו שאלה שכל אחד צריך לענות עליה לעצמו בהינתן נתוני הגג של הבניין/בית שלו.

הסכמה ועבודה מול דיירים - עבור בניין משותף בלבד

במקרה שבו הגג בבעלות משותפת של כל בעלי הדירות בבניין, יש צורך ברוב של מבעלי מהם כדי להחליט על הקמת מערכת סולארית בכל שטח הגג שמהווה רכוש משותף, למעט זה המוקצה למתקנים קיימים אחרים (דודי שמש, מזגנים וכו'). כדי לקבל הסכמה זו יש לכנס אסיפה כללית של בעלי הדירות (התנאים לכינוס אסיפה תקנית מוגדרים בחוק המקרקעין). באסיפה הכללית יש ליידע את בעלי הדירות על הפרטים הבאים: הוצאות הקמה ותפעול, הכנסות ותקופת החזר ההשקעה, מי יבצע את ההתקנה, אופן תחזוקה, גודל המערכת ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתה.

הוצאות – בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המערכת יישאו בהוצאות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף (לפי גודל הדירה מסך שטח הדירות), אלא אם כן החליטו אחרת – כלומר בעלי הדירות בבניין רשאים להגיע ביניהם לכל הסדר ובלבד שהוא מקובל עליהם.

הכנסות – ההכנסות נחשבות חלק מהרכוש המשותף, אולם ניתן להפנותן ראשית לכיסוי הוצאות ההתקנה (בצירוף רווח קטן). לאחר החזר הוצאות ההתקנה, תשמש יתרת ההכנסות את כל בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף. ניתן להגיע להסדר שונה בהסכמה.

החוק קובע כי גם במקרה שבו אין הסכמה, בעלי הדירות שכן הסכימו יכולים להקים מערכת על החלק היחסי בגג ששייך להם. במקרה כזה כל הוראות החוק המתייחסות לכל הגג תקפות במלואן מלבד פטור מקיום אסיפה כללית. במקום האספה יש למסור הודעה לכלל בעלי הדירות באופן הבא:
• הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות לא יאוחר מ-45 ימים לפני
  מועד ביצוע ההתקנה לגבי הכוונה לבצע התקנה ותכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן,
  גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו
• ההודעה תימסר כפי שנמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית, לפי תקנון הבית המשותף.

החוק קובע כי גם במקרה שבו אין הסכמה, בעלי הדירות שכן הסכימו יכולים להקים מערכת על החלק היחסי בגג ששייך להם. במקרה כזה כל הוראות החוק המתייחסות לכל הגג תקפות במלואן מלבד פטור מקיום אסיפה כללית. במקום האספה יש למסור הודעה לכלל בעלי הדירות באופן הבא:
• הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות לא יאוחר מ-45 ימים לפני
  מועד ביצוע ההתקנה לגבי הכוונה לבצע התקנה ותכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן,
  גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו
• ההודעה תימסר כפי שנמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית, לפי תקנון הבית המשותף.

זה תלוי במה הוחלט לעשות עם ההכנסות. במידה והוחלט כי ההכנסות מהמערכת פוטרות את בעלי הדירות מתשלום מיסי ואלה משולמים ע"י השוכרים יש להוסיף סכום זה לדמי השכירות ולגבות אותם מהדיירים.

בהחלט כן. גם אם לא ניתן להנות מהכנסות המערכת בתור שוכרת, וודאי אפשר יהיה להנות מכך שהכנסות אלה יופנו לטיפוח סביבת הבניין ולשיפור המרחב המשותף. ואם אתם גרים בקומה העליונה הפאנלים גם יסייעו לבודד את הדירה מהתנאים בחוץ מה שיוריד את הצורך לחמם ולקרר אותה. בכל מקרה חשוב לגייס לתהליך בעלת דירה המתגוררת בבניין כדי להניע את התהליך יחד איתה.

רוב ההתנגדויות נובעות מחוסר הכרות עם המערכת או מחוסר רצון/יכולת להשקיע את המאמץ הנדרש בפרוייקט – ואלה פתירים ע"י מתן מידע בעיקר להראות שהם לא צריכים לעשות יותר מדיי 🙂 מהניסיון שלנו הדרך הטובה ביותר היא לנהוג בשקיפות ובסבלנות ולתת לכל מתנגד את המענה הפרטני לסוגיות שהעלה. אתם מכירים את השכנים שלהם הכי טוב ויודעים איך הכי כדאי לדבר איתם…עם זאת, מניסיונינו תהליך מוצלח הוא כזה שבו בשלב ראשון לתת מידע בסיסי ולהזמין לשאול את כל השאלות ולהעלות את כל ההשגות (בין אם באסיפה, בקבוצת וואטסאפ או בשיחות אישיות), לאחר מכן לתת מענה פרטני ורק לאחר מכן לכנס אסיפה כללית שבה תתבצע ההצבעה על הסכמה. זה מגדיל את הסיכויים להגיע להסכמה הנדרשת ואם יהיו כאלה שלא יתנו אותה – אז הם לרוב לא יטרחו להתנגד באופן תקיף גם אם לא ירצו לקחת חלק בפרוייקט (תמיד יש כאלה שלא משתפים פעולה…).

במצב בו קיימת הסכמה של 3/2 ומעלה מבעלי הדירות אבל יש מתנגדים תקיפים, עליהם להוכיח למפקח האזורי שהקמת המערכת מהווה פגיעה מהותית בזכויותיהם או סיכון בטיחותי. במידה והדבר נעשה לאחר הקמת המערכת והמפקח מצא צידוק לטענותיהם הוא רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה כולל הנשיאה בעלויות הסרת המיתקן.

התקשרות עם חברות סולאריות בהשכרת גג

ככלל, במקרה שבו חברה סולארית שהנכנסת להליכי כינוס נכסים מתמנה לחברה כונס/מפרק שבפיקוח בית המשפט מנסה למכור את נכסיה לצד שלישי כדי שניתן יהיה להשתמש בכספים לטובת תשלום לנושי החברה. זה כולל גם את המערכת הסולארית הקיימץ על הגג וזכויות החברה מכוח הסכם עם הבניין להשכרת הגג. הנקודה הכי חשובה כאן היא האינטרס של כל הצדדים (הדיירים בבניין, הכונס, ומי שכונס את המתקן מהכונס) שהמתקן ימשיך ולפעול על הגג תחת הבעלים החדשים עד לתום התקופה שהוסכמה בחוזה. נציגות הבניין יכולה גם כן להיות הגורם שרוכש את המערכת במידה ותהיה מעוניינת בכך. עוד חשוב לציין שגם הכונס וגם הקונה מהכונס אינם יכולים לקבל יותר ממנה שיש לחברה – הם למעשה נכנסים בנעליה בתנאי ההסכם הקיים. לדוגמה: אם יש תשלום שנתי של 10,000 ₪ ויתרת תקופת הסכם של 5 שנים, לא ניתן לדרוש מנציגות הבניין להפחית את התשלום או להאריך את תקופת ההסכם.

תהליך קבוצת רכישה

לאחר שתיחבר חברה סולארית ע"י ועדת הבחירה. נציגיה ייצרו עמכם קשר למדידת הגג ותכנון המערכת שממנה תיגזר העלות הסופית, עליה תחתמו בהסכם הרכישה מול החברה.

במסגרת ההליך הסטנדרטי אנחנו לא מגיעים פיזית לבדוק את הגג לפני ההצטרפות לקבוצה, ולכן שלב זה יקרה רק לאחר שתצטרפו לקבוצה, תיבחר חברה זוכה ותתאמו איתה הגעה פיזית לגג. במידה ותרצו שהגג שלכם ייבדק בשטח לפני כן, יש אפשרות לבצע זאת בתשלום ע"י חברה חיצונית שתוכל להגיע ולמדוד את הגג שלכם בעזרת רחפן ולצבע תכנון ראשוני של המערכת על בסיס מדידה זו. אתם תקבלו את התוצר הזה גם אם לא תצטרפו לקבוצה בסופו של דבר. אנא פנו לנציג שלנו במידה ואתם מעוניינים בכך.

ההערכות שלנו מבוססות על מחירי שוק עדכניים שמתקבלים מחברות סולאריות עם ניסיון ואמינות מוכחים. יש חברות רבות בשוק הזה, וחלקן נותנות מחירים נמוכים יותר. היות ואין לנו אפשרות להבטיח איכות התקנה ושירות עבור הצעות מחברות שאינן כאלה, ההצעות שלהן לא נלקחות בחשבון בהערכות שלנו. זה כמובן לא אומר בהכרח שמדובר בהתקנה לא איכותית, וזו הבחירה שלכם עם מי להתקין את המערכת.

המקדמה נועדה לייצר קבוצה יציבה ומחוייבת, מתוך הנחה שככל שהקבוצה מחוייבת יותר, החברות הסולאריות יתנו הנחה משמעותית יותר, ובמילא תשלום המקדמה יורד מתשלום רכישת המערכת. בהודעת ההצטרפות מפורטים התנאים לקבלת החזר המקדמה:

1)קבוצת הרכישה לא יצאה לפועל ולא קידמה רכישת המתקן מכל סיבה שהיא.

2) קבוצת הרכישה לא השיגה הנחה של האחוז המינימלי שקיבלתם במסמך ההצטרפות לקבצה ביחס למחיר של קילוואט מותקן, ביחס לעלות הקמה לשלושת טיפוסי הגגות שהתקבלה מהעמותה, ובהתאם הוחלט שלא לרכוש את המתקן.

3)קיימות נסיבות טכניות שלא מאפשרות את הקמת המערכת.

4)במידה וסך העלויות הנלוות הבאות יהיו בסכום שמהווה 50% ומעלה מעלות התקנת המערכת הסולארית. להלן פירוט העלויות הנלווית האפשרויות: הזזת דודים, הזזת מזגנים, הגדלת חיבור חשמל, תיקונים בארון החשמל, התקנת סולם גישה לממיר.

5)כל סיבה אחרת לשיקול דעתה הבלעדי של העמותה (לרוב מתייחס למקרים אישיים חריגים)

אנחנו מיזם ללא מטרות רווח שמוביל ע"י עמותה ואנחנו לא נותנים הלוואות. עם זאת אנחנו בודקים את האפשרות לקבל הצעות להלוואות לקבוצה מבנקים, אך אין בכך התחייבות לספק הצעות אלה. בנוסף אפשרי שבמסגרת הצעות כאלה במידה ויהיו הצעת ההלוואה הסופית לכל רוכש תהיה תלויה גם בהיסטוריית האשראי שלנו וגורמים נוספים לפי דרישת הבנקים.

ליועץ הסולארי, שהוא מהנדס חשמל יש שלושה תפקידים: לתת מענה מקצועי לשאלות טכניות שלכם, לבצע את ההליך התחרותי מול החברות שבסופו יגיש דוח משווה של ההצעות הטובות ביותר לועדת הבחירה (שמורכבת מחברי קבוצה שהתנדבו לועדה) כדי שזו תבחר את החברה שהציעה את ההצעה הטובה ביותר ולאחר שחברה תתחיל לעבוד – לבצע בקרה על התכנון המפורט של המערכות.

היועץ הסולארי שלנו יבצע הליך מול חברות סולאריות מובילות בשוק על מנת שנוכל לבחור את ההצעות טובות ביותר. ההצעות הסופיות יובאו בפני "ועדת הבחירה", שתורכב מנציגי התושבים בקבוצה שירצו לקחת בה חלק. ועדה תבחר זו את ההצעה הזוכה עבור כל חברי הקבוצה.

מרגע הזכייה בהליך התחרותי החברה הזוכה תמשיך את התהליך ישירות מולכם: תמדוד את הגג, תתכנן את המערכת (עם בקרה של היועץ הסולארי), תחתום אתכם על הסכם, וכמובן – תתקין את המערכת ותתאם את החיבור שלה לרשת עם חברת החשמל. החברה תיצור עמכם קשר ראשוני לאחר הזכייה לתיאום מדידת הגג והשלבים הבאים כך שקצב ההתקדמות תלוי במידה רבה בזמינות שלכם ובמהירות של המענה לחברה. קחו בחשבון שעד לחתימת ההסכם עימה החברה לא מקבלת את המקדמה ששילמתם כדי להצטרף לקבוצה וכן שלבי התשלום הבאים אליה תלויים בהתקדמות הפרוייקט, כך שלה יש אינטרס מובנה שהדברים יתקמו כמה שיותר מהר.אנו נהיה זמינים ללוות אתכם ולסייע בכל שאלה או בעיה לאורך כל התהליך.

בעיקרון כן, אבל זה תלוי באיזה שלב של הבנייה אתם נמצאים. אם הבנייה היא לקראת סיום וניתן יהיה להתקין את הפאנלים בטווח של 3 חודשים אז החברה הזוכה תמתין לסיום הבנייה. במידה וזה ייקח זמן רב יותר אפשרי שהיא תבקש תוספת במחיר במידה ותהיה התייקרות עתידית במחירים של רכיבי הפרוייקט (ציוד ו/או עבודה).

שמש לכולם הוא מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו קידום אנרגיה מתחדשת בישראל במגזר המגורים ומובל ע"י עמותת הפורום הישראלי לאנרגיה, שעוסקת בתחום מאז הקמתה ב2008. השגת המטרות שלנו היא הרווח המשותף של כולנו. חשוב לציין כי אנחנו מקבלים תשלום על הפעילות שלנו, ובניגוד לחברה עסקית התשלום נועד לכסות את ההוצאות שלנו בלבד ולא נועד לייצר רווח: אם השירות הוא ללא עלות עבורכם זה אומר שהרשות המקומית שלכם שילמה על השרות שלנו, אחרת אנחנו גובים תשלום עליו מהתושבים שפונים אלינו.

להרשמה לקבלת מידע נוסף לגבי גג סולארי

יש לבחור סוג מבנה*
בשליחת הטופס אני מאשר/ת לקבל דיוור מ"שמש לכולם" בנוגע למיזם